תוצאות| AEW Dynamite 15/07/26

[NoamRR]

(07-17-2026, 10:00 AM)KB24 כתב:  כמה דברים שאני חושב שעברו מתחת לראדר

איזה כיף לקבל גם דעות שלך לצד פרסום תוצאות.
אנחנו מקבלים המון דברים ממוקספרי ואני לא רוצה שזה יפסק, אשכרה אפשר לנתח כל מבט, מהלך, משפט, זווית צילום.
שלא תטעו מעבר לכביש, הסינמה האמיתית נמצאת כאן.

[KB24]

(07-17-2026, 12:26 PM)NoamRR כתב:  איזה כיף לקבל גם דעות שלך לצד פרסום תוצאות.
אנחנו מקבלים המון דברים ממוקספרי ואני לא רוצה שזה יפסק, אשכרה אפשר לנתח כל מבט, מהלך, משפט, זווית צילום.
שלא תטעו מעבר לכביש, הסינמה האמיתית נמצאת כאן.

אני חשבתי שחפרתי מספיק על הבנייה לאול אין
שמדברים על סינמה זה הסיפור של אוספריי - מוקסלי - אומגה, גם אם היעד היה "צפוי" הדרך לשם הייתה ועדיין הדבר המעניין.
אומגה ואוספריי נבנים ביחד מהתחתית שלהם עד לסגור את האירוע הכי גדול שיש לארגון להציע. השילוב של מוקסלי עם אוספריי היה מוזר בהתחלה אבל הוא הדבק שמחזיק את הסיפור הזה ובזכותו אנחנו לא יודעים איך הסיפור יגמר כי הוא יכול ללכת בכל כך הרבה דרכים כולל כאלה שאנחנו לא חושבים עליהם אפילו. ברקע יש לנו גם את המלחמה הקרה בין אומגה ומוקסלי שאחראים על אחת מהיריבויות הכי מעניינות שהיו בארגון והסיפור ביניהם יכול להתפוצץ כל רגע.
עוד ברקע יש את הסיפור של אוספריי מול הסטייבל שלו שאומנם נקטע ולא קיבלנו אותו כרגע אבל הוא שם ברקע ונקבל אותו בהמשך בצורה אחרת. זה לא נגמר שם, יש לנו גם את סוורב שמעורב בסיפור והוא עדיין לא סיים את חלקו, זה התחיל במפגש ביניהם בגמר אוון הארט זה ממשיך בטוויטר כרגע וזה ימשיך ככל שנתקרב לאול אין. החברים של אוספריי שמים לב לשינוי שחל בו והם לא אוהבים את זה למרות שהם בעצמם כבר עברו לצד הרע (ההילי).
 

עוד משהו בקשר לפרק שמתם לב לבגדים של הבאקס? 
את הבגדים של מי זה מזכיר לכם?

[NoamRR]

(07-17-2026, 01:50 PM)KB24 כתב:  אני חשבתי שחפרתי מספיק על הבנייה לאול אין
שמדברים על סינמה זה הסיפור של אוספריי - מוקסלי - אומגה, גם אם היעד היה "צפוי" הדרך לשם הייתה ועדיין הדבר המעניין.
אומגה ואוספריי נבנים ביחד מהתחתית שלהם עד לסגור את האירוע הכי גדול שיש לארגון להציע. השילוב של מוקסלי עם אוספריי היה מוזר בהתחלה אבל הוא הדבק שמחזיק את הסיפור הזה ובזכותו אנחנו לא יודעים איך הסיפור יגמר כי הוא יכול ללכת בכל כך הרבה דרכים כולל כאלה שאנחנו לא חושבים עליהם אפילו. ברקע יש לנו גם את המלחמה הקרה בין אומגה ומוקסלי שאחראים על אחת מהיריבויות הכי מעניינות שהיו בארגון והסיפור ביניהם יכול להתפוצץ כל רגע.
עוד ברקע יש את הסיפור של אוספריי מול הסטייבל שלו שאומנם נקטע ולא קיבלנו אותו כרגע אבל הוא שם ברקע ונקבל אותו בהמשך בצורה אחרת. זה לא נגמר שם, יש לנו גם את סוורב שמעורב בסיפור והוא עדיין לא סיים את חלקו, זה התחיל במפגש ביניהם בגמר אוון הארט זה ממשיך בטוויטר כרגע וזה ימשיך ככל שנתקרב לאול אין. החברים של אוספריי שמים לב לשינוי שחל בו והם לא אוהבים את זה למרות שהם בעצמם כבר עברו לצד הרע (ההילי).
 

תחפור על זה כמה שיותר

[NoamRR]

(07-17-2026, 01:50 PM)KB24 כתב:  עוד משהו בקשר לפרק שמתם לב לבגדים של הבאקס? 
את הבגדים של מי זה מזכיר לכם?

מי? מי? מי?

[Liorton]

(07-17-2026, 01:50 PM)KB24 כתב:  עוד משהו בקשר לפרק שמתם לב לבגדים של הבאקס? 
את הבגדים של מי זה מזכיר לכם?

שיט לא חשבתי על זה.

בוא נראה אותם מצליחים להוציא מהם את מה שהWWE לא הצליחו במשך 12 שנה

[SwitchBlade]

(07-17-2026, 12:23 PM)NoamRR כתב:  מבין את הכוונה, צחקתי מהצחוקים, תמיד שמח שאתה מגיב פה, מסכים עם חלק מהדברים למעט דבר אחד.
אני אוהב שבארגון הזה המתאבקים מרגישים אנושיים, פחות דמויות (חוץ מהדמויות שהן כבר דמויות אחושרמוטה).
למעט בודדים, אין רוע טוב, אין מתאבק שהוא פייס טהור. כל אחד עושה החלטות טובות ורעות כאחד, אין שחור ולבן, יש אפור, אבל לא אחד משעמם.
הסגמנט הכתרה של קני אכן שיעמם, אבל זה כי הוא צעק פילר. חבל להיות צרודים לקראת אול אין, תשמרו על הקול שלכם.

AEW הם מאוד כמו מארוול במובן הזה - שהם דורשים המון קשב מנטלי מהצופים שלהם אך ורק כדי להבין את היתדות של העלילה.
בסופו של דבר 'דמויות' ברסלינג נוצרו על מנת להעביר מסרים חדים מאוד במעט מאמץ. 
אבל בAEW אני מוצא את עצמי משקיע מאמץ גדול בלהבין את נבכי הנשמה של כל מידקארדר מופלץ, ואני לא מבין למה זה טוב. היחס בין הרמיזות הדקות לאוהדי ההארדקור לבין התוכן הנורמלי שקל לקלוט אותו הוא מאוד מוטה לטובת ההארדקור. זה ארגון אקסקלוסיבי במהות שלו, שדוחה מעריצים חדשים, חוזרים או מזדמנים.

בנוסף צריך לאתגר את המשוואה הקאנונית שעומדת במרכז הבוקינג של AEW של "עמוק == טוב".
הדמות של MJF עובדת כי הוא בו-זמנית גם קורץ לאוהדי ההארדקור כמישהו שהם עקבו אחריו הרבה זמן, וגם קורץ לכל האוהדים כפרסונה פשוטה שאפשר להבין ברגע אחד. לAEW אין הרבה כאלה.
קני אומגה, פעם אחד המתאבקים שהכי קל לקלוט אותם ברגע בודד, הוא לא דמות שאפשר להציג אותה כרגע לאדם שלא מכיר אותו. צריך להסביר ב5 דקות לפחות את כל ההיסטוריה שלו כדי להתחיל להבין את האפיל שלו.

אני מקבל את התחושה שטוני קודם כל רוצה לספר סיפור עמוק, מלא ברמזים ודקויות, ואחר כך מחליט איזה סיפור עמוק לספר. זה מאוד מלאכותי בעיניי, ואני מוצא את עצמי סופר לאוספריי 3 דמויות שפעם היו חברים טובים שלו, או אויבים מרים, ועכשיו הם ביחסי 'מנטור/תלמיד' איתו. בין אם זה סוורב, מוקסלי או קני. וכולם חברים אחד של השני, זה רסלינג חברים. קשה לקנות את זה.. בסופו של דבר אני צריך לעכל את העובדה ששני האנשים שזורקים הרים של מחמאות אחד לשני הולכים ללכת מכות עוד חודש ולהנחית אחד את השני על הצוואר. צריך איזשהו מתח כאן. 

בסגמנט של קני/אוספריי יש 0 מתח.
קני/אוספריי ב2022-2023 היו קרבות עם הרים של מתח.
בשלוש שנים של עלילה זה בו זמנית נהיה מורכב יותר, אבל יותר פושר. 

[NoamRR]

(07-17-2026, 03:02 PM)SwitchBlade כתב:  AEW הם מאוד כמו מארוול במובן הזה - שהם דורשים המון קשב מנטלי מהצופים שלהם אך ורק כדי להבין את היתדות של העלילה.
בסופו של דבר 'דמויות' ברסלינג נוצרו על מנת להעביר מסרים חדים מאוד במעט מאמץ. 
אבל בAEW אני מוצא את עצמי משקיע מאמץ גדול בלהבין את נבכי הנשמה של כל מידקארדר מופלץ, ואני לא מבין למה זה טוב. היחס בין הרמיזות הדקות לאוהדי ההארדקור לבין התוכן הנורמלי שקל לקלוט אותו הוא מאוד מוטה לטובת ההארדקור. זה ארגון אקסקלוסיבי במהות שלו, שדוחה מעריצים חדשים, חוזרים או מזדמנים.

בנוסף צריך לאתגר את המשוואה הקאנונית שעומדת במרכז הבוקינג של AEW של "עמוק == טוב".
הדמות של MJF עובדת כי הוא בו-זמנית גם קורץ לאוהדי ההארדקור כמישהו שהם עקבו אחריו הרבה זמן, וגם קורץ לכל האוהדים כפרסונה פשוטה שאפשר להבין ברגע אחד. לAEW אין הרבה כאלה.
קני אומגה, פעם אחד המתאבקים שהכי קל לקלוט אותם ברגע בודד, הוא לא דמות שאפשר להציג אותה כרגע לאדם שלא מכיר אותו. צריך להסביר ב5 דקות לפחות את כל ההיסטוריה שלו כדי להתחיל להבין את האפיל שלו.

אני מקבל את התחושה שטוני קודם כל רוצה לספר סיפור עמוק, מלא ברמזים ודקויות, ואחר כך מחליט איזה סיפור עמוק לספר. זה מאוד מלאכותי בעיניי, ואני מוצא את עצמי סופר לאוספריי 3 דמויות שפעם היו חברים טובים שלו, או אויבים מרים, ועכשיו הם ביחסי 'מנטור/תלמיד' איתו. בין אם זה סוורב, מוקסלי או קני. וכולם חברים אחד של השני, זה רסלינג חברים. קשה לקנות את זה.. בסופו של דבר אני צריך לעכל את העובדה ששני האנשים שזורקים הרים של מחמאות אחד לשני הולכים ללכת מכות עוד חודש ולהנחית אחד את השני על הצוואר. צריך איזשהו מתח כאן. 

בסגמנט של קני/אוספריי יש 0 מתח.
קני/אוספריי ב2022-2023 היו קרבות עם הרים של מתח.
בשלוש שנים של עלילה זה בו זמנית נהיה מורכב יותר, אבל יותר פושר. 

יש 2 צדדים למטבע.
התחלתי לחקור רסלינג מתוך פומו.
כששמעתי שכמה חבר'ה שאני מכיר רוצים להקים ארגון האבקות? פומו.
הגיעו עוד מתאבקים שלא הכרתי? פומו.
מדברים על היסטוריה שאני לא מכיר? פומו.

כשמדברים על אלטרנטיבה, זה לא רק מכירת כרטיסים, כמות קהל, סגנון קרבות - זה גם סגנון גישה.
ארגון אחד מציג סיפורים פשוטים, דמויות פשוטות, דילמות פשוטות.
מנגד יש לך סיפורים עם עבר שצריך לחקור, דמויות מורכבות, דילמות שמגדירות דמות.
כמובן שבשני הארגונים יש גם קצת מהסגנון השני.

אוספרי-אומגה מכיל בתוכו לא מעט רבדים שבאמת הצופה המזדמן יכול לפספס, השאלה היא עד כמה אתה בפומו ממה שראית וממה שהסייקוס כתבו כאן.

[SwitchBlade]

תוך כדי ריצות השלמתי את קייג'/דארבי ואת גראביטי/קייל פלצ'ר.

- קייל פלצ'ר/דראליסטיקו.

פלצ'ר קצת חנון, אבל בגדול מתאבק מצוין.
אני חושב שהוא מישהו שירוויח מאוד מלהיות קצת יותר רציני, ולהתנתק מדון קאליס.
אני מודה שאין לי תפיסה טובה של האליפות הבין לאומית שהוא מחזיק, ואיפה עומד ההבדל וההיררכיה בינה לבין אליפות הTNT, האליפות הלאומית והאליפות היבשתית (וואו). אז אני לא יודע כמה המעמד שלו חזק בשלב הנוכחי.

אם הוא רוצה להיות רנדי אורטון, לדעתי כדאי שיהיה רנדי אורטון רציני ולא הגרסה הקומית והגופית שלו.
מעבר לכך בלי הערות.

הדבר הכי טוב בקומאנדר הוא כלום.
ביחס למישהו עם מסכה אני באמת איכשהו מצליח לא לסבול את הפרצוף שלו.

להולוגרם היו כמה ספוטים שאני באמת לא מבין למה הוא מבצע אותם כפי שהוא מבצע אותם. פעם אחת הוא עשה סיבוב של 360 מעלות על הרגליים על החבלים, ואז 450 ספלאש. ולא הבנתי.. למה לעשות סיבוב שלם של 360 מעלות? זה מחזק את המהלך שלך איכשהו? אתה טוען את המהלך? במה זה מועיל?
ההליכה על החבלים היא בעייתית ומוכיחה שאתה לא צריך לעשות ספוט רק כי אתה יכול. זה שם אותנו בטריטוריות של טיפאני סטראטון וסול רוקה שהמהלך המיוחד שלהן עולה בשאלה - האם הן מסוגלות לבצע אותו? 

וזו בעיה.
זה מהלך עם התחייבות גבוהה ובשלב מסוים הוא לא יוכל לבצע אותו יותר.

מעבר לכך היו לבנדידו כמה מהלכים מעולים וסיקוונסים מדהימים עם פלצ'ר.
הדסטרויר מהחבל חייב להיות הפינישר שלו, הביצוע היה פשוט מעולה. הפיניש היה מפתיע (לא בתוצאה אלא בביצוע) ובאמת סיים קרב כמו שצריך. בגדול נהנתי.

- דארבי/קייג'.

הקרב היה סביר, דארבי קלאסיק.
מה שמאוד לקח לי מהקרב היה איך שקייג' נראה. 
יש לי נקודה רגישה לבריאן קייג' כי אני עוד זוכר כמה מעולה הוא היה בLU ב2014, ספיציפית הסאגה מול ווילי מאק. אין על קייג'.
בשלב הנוכחי הוא פשוט נראה כמו מפלצת, ולא בקטע טוב. משהו סינתטי, מלא בשיער והורמונים מחוץ לנורמה. הוא זז לאט, מתנשף, לא נעים להסתכל עליו. אני כל הזמן מרגיש שהוא הולך לחטוף התקף לב. 

- קרב ה3 מול 3 היה ממש מגניב ואהבתי אותו.
לבחור למייגן ביין מישהי גבוהה יותר ממנה ולהפוך אותן לטאג זו בחירה. 
בחירה לא יעילה במיוחד, כי זה מציג את מייגן ביין כנמוכה ואני לא מבין למה זה האינטרס.
מעבר לזה יש להם מחלקה מצוינת. 

לת'קלה יש קול-פקטור, למרות שהיא מזכירה גימיק של מתאבקת אירופאית אחרת ב2019, היא ממש ממש מגניבה.
לא הבנתי איפה כל האליפויות של סשה בנקס.

מאיה עולם מקבלת הרבה יחס ואני צריך להבין מה הרקע שלה.