תגיד את האמת

[RoeeHardy]

(11-24-2021, 03:59 PM)Kamigoye כתב:  הפואנטה של זה זה הנראות, לא התוכן, sports entertainment נשמע כללי, היאבקות נשמע נישתי יותר, זה הכל.

זו בדיוק הנקודה, זה סתם מיתוג שכבר אין לו שום משמעות. אני לא מבין איך זה בדיוק משנה בפועל. אנשים רואים WWE כדי לראות היאבקות, ושיראו לי בבקשה את הבנאדם שרואה ראו כדי לראות ״ספורט בידורי כללי״ ולא קרבות בזירה.

[SwitchBlade]

(11-24-2021, 04:17 PM)RoeeHardy כתב:  זו בדיוק הנקודה, זה סתם מיתוג שכבר אין לו שום משמעות. אני לא מבין איך זה בדיוק משנה בפועל. אנשים רואים WWE כדי לראות היאבקות, ושיראו לי בבקשה את הבנאדם שרואה ראו כדי לראות ״ספורט בידורי כללי״ ולא קרבות בזירה.

כן, אבל זה קצת פשטני לומר ש'אנשים רואים WWE כדי לראות היאבקות'.

ספורטס אנטרטיינמנט תופס את ההיאבקות בתור המושא, התירוץ שהביא את כולנו למקום הזה, ולא המהות. האפיל הוא שונה מהותית מזה של ארגונים אחרים. כשאתה צורך ספורטס אנטרטיינמנט אתה מתלהב מדברים רדודים יותר אך גדולים יותר כמו אולם ענק של רסלמניה או סאמרסלאם, שמות גדולים, אנשים בעלי מימדים גדולים, זיקוקים גדולים. אתה בגדול, כאוהד, סוג של size queen שמחפש את הגרנדיוזיות סביב רסלינג ולא בהכרח את הרסלינג עצמו. 

רסלינג זה אחרת. אם אתה הולך ליוטיוב ורואה את הסדרה "The good, The bad and The Elite" וזה מצליח לרגש אותך, אתה כנראה שונה מאוהד טיפוסי של ספורטס אנטרטיינמנט. 

ה-2 דולר שלי על הנושא הוא פשוט שלא צריך דווקא להתייחס לזה כמונח של העבר. זה מונח כולל לדרך בה WWE תופסים את עצמם ואת הקהל שלהם, וזה התפתח והשתנה עם השנים.
לפרסם אירוע שלם סביב דה-רוק (שגם הוא מספק את המקביל של 'ספורט בידורי' בהוליווד) ואפילו לא להביא אותו זה המהות של ספורט בידורי. זה זלזול וזה מגיע מדרך אחרת לגמרי בה WWE רואים את האוהדים שלהם. זה נורא נורא חשוב לשים לב לזה. 

אגב אותו הבדל בין אוהד ספורט בידורי לאוהד רסלינג קיים גם עבור נישות אחרות של רסלינג. 
אני מחשיב את עצמי כאוהד רסלינג, לא ספורט בידורי, אבל אני גם לעולם לא אשמח לראות דת'מאץ' ואם AEW יעשו שוב "רויאל ראמבל גורים" אני אעזוב את הארגון ואחזור לNJPW. 

[NovemberMan]

קהל של פרו רסלינג זה קהל שגולש בפורומים, שקונה PPV's, שקונה מרצ׳נדייז, שעוקב אחרי המוצר שנים על גבי שנים.
קהל של ״ספורט בידורי״ זה קהל שרואה לפעמים TV, שקונה PPV's לתקופה, שקונה מרצ׳נדייז לתקופה, שעוקב אחרי המוצר במשך חודשים ואז עובר להם.
לשתי החברות יש קהל פרו רסלינג ולשתיהן יש קהל מזדמן יותר.
כמעט בכל עסק זה ידוע שמי שמכניס את הכסף זה הקהל הנאמן ועם התשוקה למוצר - יותר מכמות הקהל המזדמן שבתקווה יתחלף שקהל מזדמן חדש.

שתי החברות פונות לשני הקהלים, פשוט AEW מיתגו את עצמם כחברה שנאמנה יותר לקהל הנאמן שלה. ושם מסתתר הסוד לצמיחה שלהם לדעתי.
מבחינת פילוח אחוזים כנראה של-AEW אחוז קהל הפרו רסלינג גבוה יותר.
׳חברת פרו רסלינג׳ זה אולי ROH של 2002-2010 כזה, לי מרגיש ששתיהן חברות פרו רסלינג ושתיהן חברות ספורט בידורי פשוט WWE מזניחים את הפרו רסלינג ו-AEW פונים נכון לשני הקהלים אך מבהירים שהם קודם כל פה לגרעין שלהם.

[RoeeHardy]

(11-24-2021, 04:32 PM)SwitchBlade כתב:  כן, אבל זה קצת פשטני לומר ש'אנשים רואים WWE כדי לראות היאבקות'.

ספורטס אנטרטיינמנט תופס את ההיאבקות בתור המושא, התירוץ שהביא את כולנו למקום הזה, ולא המהות. האפיל הוא שונה מהותית מזה של ארגונים אחרים. כשאתה צורך ספורטס אנטרטיינמנט אתה מתלהב מדברים רדודים יותר אך גדולים יותר כמו אולם ענק של רסלמניה או סאמרסלאם, שמות גדולים, אנשים בעלי מימדים גדולים, זיקוקים גדולים. אתה בגדול, כאוהד, סוג של size queen שמחפש את הגרנדיוזיות סביב רסלינג ולא בהכרח את הרסלינג עצמו. 

רסלינג זה אחרת. אם אתה הולך ליוטיוב ורואה את הסדרה "The good, The bad and The Elite" וזה מצליח לרגש אותך, אתה כנראה שונה מאוהד טיפוסי של ספורטס אנטרטיינמנט. 

ה-2 דולר שלי על הנושא הוא פשוט שלא צריך דווקא להתייחס לזה כמונח של העבר. זה מונח כולל לדרך בה WWE תופסים את עצמם ואת הקהל שלהם, וזה התפתח והשתנה עם השנים.
לפרסם אירוע שלם סביב דה-רוק (שגם הוא מספק את המקביל של 'ספורט בידורי' בהוליווד) ואפילו לא להביא אותו זה המהות של ספורט בידורי. זה זלזול וזה מגיע מדרך אחרת לגמרי בה WWE רואים את האוהדים שלהם. זה נורא נורא חשוב לשים לב לזה. 

אגב אותו הבדל בין אוהד ספורט בידורי לאוהד רסלינג קיים גם עבור נישות אחרות של רסלינג. 
אני מחשיב את עצמי כאוהד רסלינג, לא ספורט בידורי, אבל אני גם לעולם לא אשמח לראות דת'מאץ' ואם AEW יעשו שוב "רויאל ראמבל גורים" אני אעזוב את הארגון ואחזור לNJPW. 

אתה מדבר בחלק השני על איך ה-WWE תופסים את עצמם והקהל שלהם, שזה אולי נכון, אבל אני מדבר על משהו אחר, על איך אוהד היאבקות ממוצע תופס את המוצר.

כל האלמנטים האלו שתיארת במוצר של ה-WWE קיימים במידה מסויימת בכל ארגון, גם אם ב-WWE הם מקבלים יותר פוקוס. גם ניו ג'פן עושים כניסות גרנדיוזיות ברסל קינגדום. גם AEW מביאים כל מיני סלבס ומריצים פיודים בסגנון ATT. ב-All In בזמנו הם אפילו ממש הדגישו את זה ש"יש אצלנו פיירו!", כי באותה תקופה ה-WWE די התקמצנו בגזרה הזו (היו שנים שאפילו לרסלמניה לא היו זיקוקים בפתיחת האירוע).

אני לצורך העניין רואה את עצמי היום הרבה יותר מחובר ל-AEW מאשר ל-WWE, וכן, התרגשתי מדה גוד דה באד אנד דה אליט. אני מניח שלפי ההגדרה שלך אני אוהד רסלינג ולא אוהד ספורט בידורי. אבל בו זמנית אני הראשון שאומר שאני לא מסוגל בשום מצב להנות מכל מיני ארגוני אינדיז קטנים, גם אם יש בהם היאבקות טובה, כי הכל מרגיש לי קטן וזול וחסר חשיבות. לא מזמן בדיון על על גילטי פלז'ר אפילו כתבתי שאני מארק של פיירו וזיקוקים. זה חלק מהקסם של רלסינג מבחינתי, להיות שואו תיאטרלי ואובר דה טופ עם קהל גדול ואנרגטי. האיזון תמיד יהיה איפשהו בין הנקודות האלו, השואו והרסלינג. ההבדל היחיד ביני לבין אוהד של ה-WWE הוא איפה האיזון הזה נמצא, אבל אני ממש לא חושב שזה אומר שמבחינת צופים של ה-WWE מה שקורה בזירה הוא חסר משמעות לחלוטין, ושהוא רק התירוץ להגיע למופע של זיקוקים. 

בקיצור, לקרוא להיאבקות של ה-WWE ספורטס אנטרטיינמנט מנקודת מבט של צופה, כאילו מדובר במוצר מסוג אחר לגמרי - זו סתם אחיזת עיניים לדעתי. בסוף בסוף, כל הארגונים השונים קמים ונופלים על זה שהקהל ירצה לבוא לראות את הקרב בזירה, והאם מתאבק A יצליח לנצח את מתאבק B. לפעמים כשמדובר ב-WWE זה יהיה בסטוריליין שאני ואתה אולי נתפוס כפשטני ואידיוטי, והקרב עצמו יהיה מלווה בהמון Branding ומסחרה, אבל הוא עדיין יהיה לב העניין שבלעדיו אין ל-WWE זכות קיום, והוא זה שאמור לשים ישבנים בכיסאות. הגרנדיוזיות תמיד תהיה האקסטרה, לא המהות.

[Roger]

פרו-רסלינג וספורטס-אנטרטיינמנט מוצגים בכל חברת היאבקות בעולם. אני תופס את המושג ספורטס-אנטרטיינמנט כבידור מפגר שWWE מנסים לעשות לפעמים וזה נראה פשוט רע, אבל כולם עושים את זה. AEW ויפן שמים יותר דגש על הפרו-רסלינג שזה ההיאבקות עצמה והקרבות בזירה, אבל אי-אפשר להגיד בשום יקום שהם חפים מלעשות ספורטס-אנטרטיינמנט.

[Mad King]

(11-24-2021, 08:16 PM)Roger כתב:  פרו-רסלינג וספורטס-אנטרטיינמנט מוצגים בכל חברת היאבקות בעולם. אני תופס את המושג ספורטס-אנטרטיינמנט כבידור מפגר שWWE מנסים לעשות לפעמים וזה נראה פשוט רע, אבל כולם עושים את זה. AEW ויפן שמים יותר דגש על הפרו-רסלינג שזה ההיאבקות עצמה והקרבות בזירה, אבל אי-אפשר להגיד בשום יקום שהם חפים מלעשות ספורטס-אנטרטיינמנט.

אתה צודק בנושא הזה, וכאן מתחילה הבעיה: איפה הגבול עובר? ברור שהWWE עושים שימוש מפגר בדבר הזה שיתאים עבור קהל יעד שהוא אינו לפחות 95% ממי שיקראו את הטקסט הזה, וכמובן ההגדרה העצמית של "היאבקות בידורית" על מנת להתחמק מהשוואה לארגונים אחרים (על מנת להחשיב את עצמם מונופול של היאבקות בידורית) לאחר שארגונים אחרים הצליחו מעל הציפיות של הWWE.

[Roger]

(11-24-2021, 08:39 PM)Ori כתב:  אתה צודק בנושא הזה, וכאן מתחילה הבעיה: איפה הגבול עובר? ברור שהWWE עושים שימוש מפגר בדבר הזה שיתאים עבור קהל יעד שהוא אינו לפחות 95% ממי שיקראו את הטקסט הזה, וכמובן ההגדרה העצמית של "היאבקות בידורית" על מנת להתחמק מהשוואה לארגונים אחרים (על מנת להחשיב את עצמם מונופול של היאבקות בידורית) לאחר שארגונים אחרים הצליחו מעל הציפיות של הWWE.

נכון אבל הרבה ארגונים אחרים בכל העולם גם עושים ספורטס-אנטרטיינמנט ואפילו יותר גרוע. רוב הצואה שיאנג-באקס עושים זה ספורטס-אנטרטיימנט, קני אומגה והאליט מתחפשים למכסחי שדים בקרב זה ספורטס אנטרטיינמנט, מרקו סטאנט והקרבות שלו זה ספורטס-אנטרטיינמנט, אורנג' קאסידי זה ספורטס-אנטרטיינמנט, DDT הארגון ביפן זה פארודיה על פרו-רסלינג ואני מרשה לעצמי לקרוא לזה גם ספורטס-אנטרטיינמנט, המתאבק ההוא שהפך את הזין שלו לגימיק שהיה בALL-IN - זה, אישית, היה יותר מפגר ומעליב מכל מה שראיתי בWWE ביחד. כשאני אומר על הדברים האלה שהם ספורטס-אנטרטיינמנט אני מתכוון לאיך שאני מגדיר את זה, כמו שאמרתי בתגובה הקודמת. זה מה שמושך צופים קצת יותר צעירים (ילדים ביסודי) ומשפחות שמנסות לראות משהו נחמד בטלויזיה בערב, לא למעריצי אינטרנט ומה שנקרא פעם "סמארקים".

[Kamigoye]

הפיוד של FTR והלוצ'ה ברוז הוא ספורטס אנטרנטיימנט

[Jon_M0xley]

קודי רודס הוא ספורטס אנטרנטיימנט

[Roger]

דארק אורדר (חוץ מפייג') זה ספורטס אנטרטיינמנט