08-22-2021, 03:55 PM
(08-22-2021, 02:57 PM)RoeeHardy כתב: סביר להניח שבימי עבר בהם הייתי מושקע יותר במוצר הייתי מוצא הרבה דברים שליליים, אבל בתור צופה קז'ואלי שלא מחובר יותר מדי לתוכניות השבועיות ונכנס לעניינים רק באירועים גדולים - מאוד נהניתי מהאירוע הזה.
הקרב הפותח היה קרב זוגות די בסיסי, אבל קלע לפואנטה. אומוס נראה חזק בלי למרוח זמן מיותר ו-RKBRO מנצחים נקי, בדיוק מה שהיה צריך להיות. חראם קצת על סטיילס שגם כיום מגיע לו הרבה יותר מזה.
בליס-מארי היה ערימה ענקית של חרא, שאני מניח שזה עדיין יותר ממה שהיה אפשר לצפות מפיוד בין הארלי קווין וונאבי, דוגמנית ובובה.
לקח לקהל כמה דקות להתאושש מהקרינג' של הקרב הקודם ולהיכנס לפריסט-שיימוס, אבל בסופו של דבר זה היה מהקרבות הטובים של הערב עם תצוגה טובה של שניהם. הנחיתה של פריסט מחוץ לזירה הייתה זוועתית וקודוס על כך שהוא בכל זאת המשיך כרגיל. ראו שכואב לו. מילה טובה גם לשדרנים שטרחו להתייחס לזה לאורך שאר הקרב.
אוסוס-מיסטריוס זה עוד קרב שקרה והסתיים בצורה הצפויה ביותר. דומיניק מיסטריו חייב לעוף לכמה שנים של השתפשפות במקום אחר, הוא לא בשל לבמה הזו. היה לו באמצע הקרב נסיון לסופלקס על ג'יי אוסו שיצא כאילו ג'יי מבצע את כל התרגיל לגמרי בעצמו. הטרי אמיגוס זה צ'יפ פופ אבל עדיין היה חביב, בטח על הבמה של סאמרסלאם. ומישהו צריך לבדוק האם ריי מיסטריו לא מת והוחלף בשלב כלשהו ברובוט שנראה בדיוק כמוהו. הבנאדם בן 46 וזז כאילו הוא בגיל דומיניק.
אני לא לגמרי אאשים אנשים שיטענו שביאנקה סתם נקברה בסקוואש חסר טעם, שחודשים של ריין נזרקו לפח וששוב ה-WWE מקריבים כוכבת עולה בשביל רגע בודד ומפתיע שבא משום מקום. אני מניח שאם הייתי פול טיימר הייתי גם כן מתעצבן על הדברים האלו, אבל אני לא, אז יאיי בקי! איזו תגובה מהקהל. פשוט כוכבת. באמת שהתרגשתי לרגע. ולגבי הבוקינג, ברצינות עכשיו, אני באמת חושב שעם מישהי בקאליבר של בקי הדבר הזה לא היה נורא כל כך, גם אם זה היה יכול להיעשות בצורה קצת פחות מאולצת. ביאנקה תתאושש מהר מאוד ועוד נקבל את הקרב הגדול ביניהן.
דרו-ג'ינדר היה הקרב היחיד שהרצתי באירוע, ואני לא חשוב שפספסתי הרבה. הייתי משוכנע שהחודש האחרון בו דרו השפיל את ג'ינדר שבוע אחרי שבוע נועד כדי לתת לו כאן אפסט ולגרור את הפיוד הזה עוד, אבל לא. סקוואש קצר וקליימור לניצחון. לא באמת היה לקרב הזה מקום באירוע, אבל אני מניח שנחמד לתת לדרו סוף סוף ניצחון מול קהל גדול אחרי שהוא אכל אותה בשתי הרסלמניות האחרונות.
הקרב המשולש על אליפות הנשים היה טוב. קצת סלופי, אבל מהנה. הבעיה היחידה, ככה בקטנה, היא שפשוט לא היה איכפת לי מאף אחת מהן. לריה ריפלי לצורך העניין יש הכל - לוק, כניסה, יכולות אתלטיות, כריזמה, אבל אני בוהה בה ופשוט מרגיש ריק לבן אחד גדול. שארלוט בשלב הזה היא כמו לפרקון שמחפש זהב. עוד ריין לאוסף שיגמר בעוד יום, שבוע או חודש, עד הפעם הבאה.
אהבתי את העובדה שה-WWE דחפו תוך שעתיים את 7 הקרבות המקדימים, מה שהשאיר מספיק מקום לקרבות הגדולים. רולינס-אדג' התחיל קצת לאט, אבל הם העבירו את הסיפור בצורה טובה עם העבודה של רולינס על הצוואר והקאמבק המוצלח של אדג'. אני מאוד שמח בשבילו שהוא זוכה סוף סוף לעבוד מול קהל גדול אחרי שהשנה הראשונה של החזרה שלו נדפקה לגמרי. כנראה שאם היו אומרים לי לפני את התוצאה של הקרב הייתי מגלגל עיניים, אבל אני מניח שרולינס כרגע בפוזיציה שההפסד הזה לא באמת פוגע בו, ואדג' צריך גם ניצחונות שישמרו על האמינות שלו.
מי שהאמינות שלו לעומת זאת חטפה חתיכת בומבה, אם עדיין הייתה כזו, הוא גולדברג. זה היה קרב כל כך מוזר. לרגעים חשבתי שה-WWE מנסים בכוח לקבור אותו (למרות שמה שקרה אחרי הקרב גורם לי להאמין שגולדברג לוקח לו את התואר בסעודיה…). זה התחיל מזה שהם אשכרה נתנו לו להתאבק, מה שאפילו תומכיו הגדולים יודו שאסור בשום אופן לתת לו לעשות. לא סתם שלושת הקרבות האחרונים שלו היו מתחת ל-3 דקות. זה מה שהוא עושה. הקהל לשמחתי לא תמך בגולדברג, אבל גם לא לגמרי היה בצד של לאשלי (די בצדק, בהתחשב בעובדה שהוא על הנייר ההיל) מה שהוביל לאווריה מאוד awkward בהיעדר מילה טובה יותר. גולדברג כמובן עם רגע ה"אוי נכון אני צריך למכור שהרביצו לי ברגל" לצד נחיתה מזעזעת של לאשלי על הראש, אם כי לדעתי גם ללאשלי יש חלק בדבר הזה, אבל כשאתה חולק זירה עם גולדי קל מאוד להאשים אותו בכל פציעת ראש שאולי תתרחש. ומילא כל אלו, אבל שגולדברג יפסיד קרב בעצירת שופט בגלל ביטדאון? הזוי לגמרי. ושמישהו בבקשה יסביר לי למה לאשלי צריך להתנצל על כך שהוא תקף את הבן של גולדברג, אחרי שהוא קפץ עליו מאחורה. אם זה הסיפור שהם ילכו איתו מכאן זו דרגה חדשה של טמטום.
בסופו של דבר אירועים כאלו קמים ונופלים על המיין איבנט, ואולי אהיה במיעוט, אבל זה היה קרב פשוט פנטסטי. כמו ברסלמניה, הקרב הסוגר מקפיץ מבחינתי את האירוע למעלה, ואני ברצינות שוקל להכניס אותו לרשימת קרבות השנה שלי. על המיקרופון סינה אולי אוכל את ריינס בלי מלח, אבל ברגע שהם נכנסו לזירה חזרנו להרגיש את ריינס של השנה האחרונה שלגמרי נתן תחושה שהוא רמה מעל סינה בשלב הזה. ריינס היה הבחור הצעיר והדומיננטי, סינה היה הגיבור הותיק שלא מצליח באמת לעמוד מול הטופ גאי החדש, אבל הוא עדיין מהווה איום ויכול בכל רגע להפתיע משום מקום. אפשר להתווכח על הכיוון של הסיפור שהם בחרו ללכת עליו, אבל אני כן חושב שהביצוע היה מאוד מוצלח, תוך ניצול ההיכרות של כולנו עם סינה והידיעה שהוא תמיד מסוגל לנצח כל קרב שהוא בשביל להשיג כמה נירפולס מותחים. הם גם לא הספימו פינישרים כמו שלעיתים קורה בקרבות של סינה, אלא בנו את הקרב בהדרגה עם AA רגיל, אחד על השולחן ועוד אחד מהחבל העליון, כשהפעם סינה היה בצד שמרגיש איך זה שהיריב שלך משתחרר מפינישר אחרי פינישר. זה היה סינה שצופה בסינה 2.0, רק שבניגוד למקור, הסופרמניות של ריינס מתורגמת להיותו מפלצת הילית בלתי ניתנת לעצירה, ולא גיבור "אנדרדוג" מאוס שמנצח תמיד כנגד כל הסיכויים. ריינס מנצח עם ספיר אחד ומבסס אחת ולתמיד את היותו הפרצוף החדש של ה-WWE. כל הכבוד. ביצוע מושלם.
ואז ברוק לסנר חזר. מכוער מתמיד יש לומר, אבל הלוק החדש לפחות מכניס בו איזושהי רוח רעננה יותר.
לסנר הוא בשלב הזה המתאבק הגדול היחיד שריינס לא הצליח לנצח באופן משכנע על במה גדולה. המאצ'-אפ שלהם מ-2015 הוא אחד הקרבות האהובים עליי אי פעם, ואני כל כך רוצה לראות אותם מוחקים את הקטסטרופה של 2018 לטובת פרק מוצלח יותר הפעם (אלא אם כן זה שוב יהיה בסעודיה. וכמובן שזה יקרה בסעודיה. אוף, הצלחתי לבאס את עצמי. נדחיק את זה בינתיים).
לסיכום, זה היה המופע הכי גדול של ה-WWE מאז ראמבל 2020 - והם עמדו במשימה, בטח אחרי שראמפייג' חרכו את הרשת בלילה שלפני והם היו צריכים לספק תגובה הולמת. כל הבעיות הרגילות עדיין שם ואני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי באשכול על המורשת של פאנק, אבל כרגע לזכותם יאמר שיש דבר אחד שהם עדיין עושים כמו שצריך וזה להעלות מופעים גדולים מהסוג הזה. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי 4 שעות רצופות של רסלינג, וזה לבד אומר הרבה.
התייחסות מעניינת לגבי סינה-ריינס ושינוי התפקידים, רק שכבר ראינו את זה פחות או יותר עם סטיילס ב-2016. אם זה לא היה קורה אז זה היה עובר בעיני בצורה יותר אורגנית בקרב הזה.
