תגיד את האמת

[StavHen]

(12-15-2025, 10:32 AM)Yosihait כתב:  בוודאי שאני יכול להגיד גרוע. הנה- גרוע.

צמצמתי את הציטוט בשביל שלא תהיה חפירה בדף


יוסי, אני מעריך את התגובה כי היא חדה, אבל יש בה כמה אי-דיוקים היסטוריים שחייבים לתקן, כי הם משנים את כל התמונה.
אני ואתה שופטים את הסיטואציה בעיניים שונות וזה לגיטימי ומובן אבל אני אסביר את העיניים שלי

בוא נפרק את הטענות שלך אחת אחת:

1. "הארדי היה בסמאקדאון, לא התחרה בסינה מעולם" זו טעות קריטית בהבנת המושג "פנים של חברה".
התחרות היא לא רק מי נגד מי בזירה ביום שני בערב.
התחרות היא מי מוכר יותר חולצות ומי מופיע על הפוסטר של רסלמניה.
ב-2008/2009, ג'ף הארדי עקף את סינה במכירות מרצ'נדייז. הוא היה הדבר הכי חם בחברה.
זה לא משנה שהוא היה בבראנד הכחול כי הוא איים על המשבצת של סינה כטופ בייביפייס של הארגון כולו.
למה סינה ניצח במאבק הזה? כי הארדי לא הצליח לשמור על עצמו נקי מסמים והועזב. סינה נשאר. זה הניצחון האמיתי.

2. "אנגל היה גמור עוד לפני סינה" ממש לא.
קורט אנגל של 2005-2006 (תקופת ה-"Wrestling Machine") נתן את הקרבות הכי טובים בקריירה שלו.
הוא היה בשיא מבחינת דמות ואינטנסיביות.
הוא לא "הוציא את סינה אובר" מטוב ליבו, הוא עשה את זה כי החברה הבינה שאנגל הוא פצצת זמן רפואית (הצוואר, המשככי כאבים) וסינה הוא העתיד היציב.
שוב יציבות מנצחת כישרון נטו.

3. "זאק ריידר" באמת אח?.
זאק ריידר היה גימיק נחמד של יוטיוב.
להגיד שסינה "קבר כוכב" בזה שהוא ניצח את ריידר? ריידר מעולם לא היה חומר לאליפות עולם.
תפקידו של הטופ גאי הוא לנצח מיד-קארדרים פופולריים, זה תמיד היה ככה (הוגאן, אוסטין, כולם עשו את זה).

4. "הם הצליחו מסיבות עסקיות, לא בגללו" מי זה "הם"? "סיבות עסקיות" לא קורות בחלל ריק.
כש-WWE הלכו למפרסמים כמו קוקה קולה, מאטל (צעצועים), או רשתות טלוויזיה, הם לא יכלו למכור להם את "סטון קולד" שעושה זין ושותה בירה,
והם לא יכלו למכור את אורטון שבועט לאנשים בראש.
הם מכרו את החיוך של ג'ון סינה.
הוא היה הפנים שאפשרו את המעבר ל-PG, ועידן ה-PG הוא זה שהביא את הכסף הגדול באמת ואת הלגיטימציה הגלובלית.
אוסטין הביא רייטינג (פיק קצר), סינה הביא אימפריה (יציבות לטווח ארוך).

5. "גרוע / דמות עבשה" זה עניין של טעם.
אתה אולי השתעממת, אבל האצטדיונים היו מלאים באנשים שבאו או כדי להריע לו או כדי לשרוק לו בוז.
הדבר הכי גרוע למתאבק זה שקט. לסינה מעולם לא היה שקט.
הוא ידע לשחק בקהל כמו במנצח תזמורת.
הקרבות שלו נגד פאנק (MITB 2011), נגד AJ סטיילס, נגד בריאן מוכיחים שהוא ידע לספר סיפור בזירה יותר טוב מ-90% מהמתאבקים ה"טכניים".

השורה התחתונה: אתה יכול לא לאהוב את הסגנון, וזה לגיטימי.
אבל להגיד שההצלחה של החברה לא קשורה אליו, או שלא הייתה לו תחרות אמיתית שהוא פשוט "שרד" אותה כי הוא היה הכי מקצוען? זה פשוט לא מסתדר עם העובדות.