תגיד את האמת

[Shalev_the rock]

(04-23-2022, 10:31 PM)master of doom כתב:  טריפל H בתור דמות סמכותית ב-NXT הוכיח את עצמו, אנשים משתנים. והוא לא המיינאבנטר הכי גרוע אי פעם, רחוק מזה. הוא אף פעם לא היה ה-דראו, תמיד מי שהיה איתו היה המתאבק שעליו היו העיניים, אבל הוא כן אחד ההילים הכי גדולים בהיסטוריה.

קיבל ערימה של מתאבקים מאוד מוכשרים ונתן להם זמן בזירה, כל הכבוד. לא המציא איזה משהו ולא עשה מהפכה. דאג תוך כדי שאתה ואני וכל אחד נבין שהוא המאסטרמיינד מאחורי זה ושהוא מגיע לכל אלוף ועושה איתנו תמונה ואל תשכח לתת קרדיט להאנטר!

תסתכל על כל הקרבות רסלמניה האחרונים שלו, לא משנה אם ניצח או הפסיד, תמיד הכי הרבה זמן, תמיד הבנייה היא כמה חודשים כי קודם כל חושבים על הקרב שלו. תמיד הוא לא עולה על הציפיות. הכי הרבה זמן ברסלמניה נגד באטיסטה, נגד רולינס, נגד אנגל וראוזי (!) נגד סטינג. אין אקט שלו שלא לקח את רוב הספוטלייט, כאילו הוא סטון קולד או האלק הוגאן. עזוב, הוא לא דה רוק או ג'ון סינה, וגם לא שון או ברט. האיש לא הוציא כלום מברוק לסנר בקרב שהסטיפולציה שלו הייתה שאם הוא מפסיד הוא פורש. אשכרה האקט הכי חם שלהם למשך כמה שנים בעשור הקודם כמעט נהרס בגללו. לפחות ברסלמניה נגדו הקרב של האנטר היה השני הכי ארוך, שנייה פחות מהיין איוונט.

ולמה שלא נדבר על מיין איוונטים. נגד אורטון ב-25? כישלון. נגד ג'ריקו ב-18? כישלון. נגד ריינס ב-32? נ ריין מגלומני ודוחה עם קרב של חצי שעה שלדעתי עובר ברמת הגועל שלו כל מיין איוונט כולל אלה של הרסלמניות הראשונות. בוודאי בעידן המודרני הכי גרוע. נגד סינה ב-22? אחלה קרב 3.25 כוכב. היה כיף להוריד לאדג' את האליפות בשביל זה.

הקרבות שלו הכי משעממים וגרועים וברט הארט צדק בנושא. יש לו כמה פיקים כהיל, בצורה אורגנית זה בשנת 2000 שהוא היה שם מדהים. בשנת 2002-2005 הרגעים הכי טובים היה לראות אותו מפסיד. ולא בקטע שהוא עושה את התפקיד שלו אלא בקטע שהוא מסריח את המסך. על טריפל H פייס אני אפילו לא רוצה לדבר, זה מביך.

(04-23-2022, 10:33 PM)SaHBK כתב:  אני מבין את מה שאמרת על האנטר..אבל אפשר הסבר איך הוא עבר את מייקלס של ה90s? אולי יש דברים שאני לא שמעתי..

ההבדל בין שון להאנטר הוא כזה.
שון היה חתיכת חרא מסומם ולא מקצועי שחשב רק על עצמו ורצה לקדם רק את עצמו ואת החברים שלו. הוא שינה כמה החלטות ולקח כמה אליפויות אבל הוא לא אחראי ישיר לקבירה של כל כך הרבה אנשים. הוא כן התנהג כמו חרא רציני.
בנוסף, שון היה מסומם כל התקופה. האנטר במודעות וללא חומרים במשך שנים דפק טאלנט אחרי טאלנט אחרי טאלנט. מ-RVD וג'ף הארדי עד דה רוק ובוקר T או קיין או אפילו אורטון ואדג'. על כל אחד מהם יש דוגמא וגם יש עו. כל פעם אני מגלה שהוא חתר אחרי עוד מישהו ועוד מישהו.
ההבדל שבניגוד לשון שעמדת הכוח שלו היא אליפות, עמדת הכוח של האנטר הייתה תמיד האוזן של וינס וסטפני.