06-27-2021, 07:07 PM
הייתי בן 6 באותם ימים כך שלא יצא לי לחוות את זה בזמן אמת. מאז שאני רואה רסלינג (3 שנים בערך) אני לא יכול לספור את כמות הפעמים שצפיתי ברגע הכי גדול של האיש שאמור היה להיות הכי גדול. מתאבק אטיטיוד ארה שפשוט נחת ב-WWE בתקופה הכי נוראית שלה והצית את האש מחדש. CM פאנק פשוט אמר את האמת בפנים לכל אחד שהוא ראה, ואת הדברים שאוהדי היאבקות שנים צעקו מהיציע הוא פלט על המיקרופון. אפרופו מיקרופון, האיש היה גאון מיק בפני עצמו. כל פרומו, כל סגמנט, כל משפט וכל מילה שהוא אמר כישפו את האולם ואת מסך הטלוויזיה. הוא יכל לגרום לשאגות עידוד ולבוז צורם רק אם רצה. ובזירה, הו בזירה… האיש היה אמן הסטוריטלניג של ההיאבקות. לכל ספוט הייתה משמעות, לכל באמפ הייתה סיבה ולא תמיד הבנת בשנייה הראשונה מה רוצים ממך. האיש היה אמן באמנות שהולכת ונעלמת ומבחינת סטוריטלינג בזירה אני יכול להציב אותו בשורה הראשונה יחד עם אנדרטייקר, שון מייקלס, אדם קול וקני אומגה. אז נשאלת השאלה: אוקיי, גאון על המיק, ענק בזירה, שובר שיאי פופלריות - אז למה CM פאנק משיקגו לא הכי גדול? והתשובה לכך היא חד משמעית: CM פאנק. הדמות CM פאנק השתלטה על פיל ברוקס האדם, והוא הפך לאגו מניאק שלא ברא השטן (טוב, אולי חות מהאלק הוגאן, וטריפל H, וקודי… טוב מסתבר שהשטן ברא מלא כאלה). מאז שתלה את התחתונים (סטגדיש) CM פאנק מתעסק אך ורק בדבר אחד: להישאר רלוונטי. האיש שלא עשה כלום ושום דבר כבר משהו כמו 7 נשען על אדי הפופולריות האדירה שהייתה לו כדי להישאר רלוונטי. יורד על ההוא, מלכלך על הזה, בקיצור - CM פאנק. אבל למרות הכל, נותר לי רק דבר אחד לומר לך פאנק: תודה. תודה שהיית CM פאנק. אחשוב עלייך בפרק של ראו בשיקאגו